ירוקה ולא מקנאה

יצירתית פחות או יותר, אבל בכל מה שנוגע לצבעים, אני בן אדם מונוכרומטי. ככה עם הבגדים שאני לובשת וככה עם הבית שלי.  פלטת הצבעים נעה בין לבן על גווניו, עבור לבז', והמצאת ההמצאות גרז' שהוא הפייבוריט (שילוב של gray & beig), ועד לאפורים ושחורים. לאחרונה, וממש בלי הכנה מוקדמת, הירוק 'עשה כניסה" קבע נוכחות בולטת בחיי והביא אתו מהאנרגיה המיוחדת שלו. כל הירוק הזה בכלל התחיל בכחול. ביקרנו לאחרונה בפורטוגל, באחד הימים ירון רצה לעשות קצת שופינג (בחיי שהוא ולא אני) במרכז קניות שלא היה שונה ממרכזים מוכרים אחרים, חלון ראווה אחד צד את תשומת לבי, לצד הבגדים שהוצגו בו,…

מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה?!

לפני משהו כמו שנתיים אדלר חומסקי & וורשבסקי יצאו בפרסומת לספרינג Tea עם הסלוגן "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה?" ומאז, המשפט הזה לא מפסיק להתנגן לי בראש ויותר מזה, הוא מנהל אותי! הרגלי הצריכה אמנם לא השתנו, החיים, דווקא כן. הסתכלתי לעצמי בלבן של העיניים  (זה אפשרי) ושאלתי "מתי בפעם האחרונה אני עשיתי משהו בפעם הראשונה?" ואיך זה יכול להיות שככל שעוברות השנים, מתמעטות ההתחלות?! נרשמה דממה. נכון שהתברכתי בעבודה שמהווה קרקע פורייה ליצירתיות ולהתחדשות מתמדת א-ב-ל אני מאמינה שתכלית החיים לא מסתכמת בעיסוק המקצועי שלנו ויש לי ציפיות גבוהות גם מהחיים שאחרי שעות העבודה ושם, הדברים עבדו "קצת"…

שנה שאני נקייה!

טלפון מהמרפאה לרוב לא מבשר טובות. נקראתי לדגל: לתאם תור לרופאה. תיאמתי. ואכן התחוור לי שכמעט כל ערך שצריך להיות גבוה- נמוך, כל מה שאמור להיות נמוך עולה על הנורמה המקובלת. כוכב האירוע היה הסוכר בדם. "תתאזני או שנתחיל בתרופות", הרופאה הייתה נחרצת כמו שלא ראיתי אותה מעולם, מה שהבהיר לי, מעל לכל ספק, שזה לא צחוק. היה לי ברור שלסוכרת, גם אם היא 'התחלתית', אין מקום בחיי ויחד עמה גם לכל הרעות האחרות. העניין הוא בטווח שבין ההבנה, ההחלטה והיישום אז למרות שאני בן אדם מאד משימתי ועל אף שהבנתי לעומק את המשמעויות וידעתי מה הן דרכי הפעולה הנדרשות, הימים…