מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה?!

לפני משהו כמו שנתיים אדלר חומסקי & וורשבסקי יצאו בפרסומת לספרינג Tea עם הסלוגן "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה?" ומאז, המשפט הזה לא מפסיק להתנגן לי בראש ויותר מזה, הוא מנהל אותי! הרגלי הצריכה אמנם לא השתנו, החיים, דווקא כן. הסתכלתי לעצמי בלבן של העיניים  (זה אפשרי) ושאלתי "מתי בפעם האחרונה אני עשיתי משהו בפעם הראשונה?" ואיך זה יכול להיות שככל שעוברות השנים, מתמעטות ההתחלות?! נרשמה דממה. נכון שהתברכתי בעבודה שמהווה קרקע פורייה ליצירתיות ולהתחדשות מתמדת א-ב-ל אני מאמינה שתכלית החיים לא מסתכמת בעיסוק המקצועי שלנו ויש לי ציפיות גבוהות גם מהחיים שאחרי שעות העבודה ושם, הדברים עבדו "קצת"…

שנה שאני נקייה!

טלפון מהמרפאה לרוב לא מבשר טובות. נקראתי לדגל: לתאם תור לרופאה. תיאמתי. ואכן התחוור לי שכמעט כל ערך שצריך להיות גבוה- נמוך, כל מה שאמור להיות נמוך עולה על הנורמה המקובלת. כוכב האירוע היה הסוכר בדם. "תתאזני או שנתחיל בתרופות", הרופאה הייתה נחרצת כמו שלא ראיתי אותה מעולם, מה שהבהיר לי, מעל לכל ספק, שזה לא צחוק. היה לי ברור שלסוכרת, גם אם היא 'התחלתית', אין מקום בחיי ויחד עמה גם לכל הרעות האחרות. העניין הוא בטווח שבין ההבנה, ההחלטה והיישום אז למרות שאני בן אדם מאד משימתי ועל אף שהבנתי לעומק את המשמעויות וידעתי מה הן דרכי הפעולה הנדרשות, הימים…

עם כל הכבוד לסינדרלה

התשוקה לצילום הובילה אותי לחיבור מחודש עם אחת האהבות שלי, מחול מודרני ובלט קלאסי. אני לא רוקדת, לא התברכתי באינטליגנציה תנועתית מפותחת וכל הניסיונות להפוך אותי לבלרינה בגיל 3 עלו בתוהו, מה שכן יצא מהניסיונות הללו זו הערכה עמוקה לאמנות הנפלאה והמדויקת הזאת ולאחרונה, בשליחות המצלמה, מצאתי את עצמי מבלה שעות ארוכות במעוז הבלט בארץ,  חדרי החזרות של הבלט הישראלי, מתבוננת ברקדנים (שם כולל גם לרקדניות), נפעמת מכל ניואנס ומנציחה את 'מאחורי הקלעים' תוך שאני לומדת אותם ואת היכולת שלי ללכוד רגעים ולתעד רגש. רפרטואר החזרות כלל את 'סינדרלה', מהפקות הבלט שרצות עכשיו על הבמות בארץ. לשם הגילוי הנאות, אני לא…

בלוגרית

אני מאמינה ש'אין סתם' ושהחיים הם אסופת שיעורים ומתוך כך גם הבלוג שנזרע לפני חצי עשור ועוד קצת ולקח לו את הזמן להבשיל ולהנביט את עצמו מחדש ברגע הנכון והמדויק. 'מילים ומצלמה' הגיח לאוויר העולם ואני כבר אוהבת אותו ונרגשת לקראתו. הוא חיבור בין מילים שמאז ומעולם היו מאד משמעותיות בעבורי למצלמה, שהפכה לחברה הכי טובה שלי בשנה וחצי האחרונות, היא שינתה את חיי מהקצה לקצה. ההחלטה לצאת לדרך משותפת, המצלמה, המילים ואני, תאפשר לי להתבונן החוצה ופנימה, להסתקרן ולגלות, לחוות וללמוד, לשאול ולהשיב, למתוח את גבולות היכולת עוד קצת ועוד. אני לא מתחייבת לתדירות כתיבה מסוימת, ההתחייבות היחידה היא…